סיפור פשוט - עגנון

סיפור פשוט \ ש"י עגנון:



רומן שכתב עגנון ב1935, נחשב לאחת מיצירות המופת של התרבות העברית - סיפור האהבה הלא ממומשת של הירשל ובלומה, חתונת הירשל למינה והשגעון שלו, עד להחלמה. במקביל לביקורת חברתית על העיירה היהודית והתעסקותה בערכים חומרניים של כסף, אוכל ומעמד (שצירל, אימו של הירשל, מייצגת אותם).

סיכום מקוצר של הסיפור. 

איך לבנות תשובה על סיפור פשוט לבגרות (מה צריך להיות בפנים).

תשובה מלאה לדוגמא על סיפור פשוט.

רשימת שאלות מבגרויות על רומן. 

שאלות מבגרויות ותשובות לדוגמא על סיפור פשוט (אורט). [לא תשובות מלאות - לא איך שתשובות צריכות להיראות].

מאפייני הרומן (באופן כללי), קצת ארוך אבל מסביר מסביב. לא זוכר מאיפה זה. 

קישור ויקיפדיה על סיפור פשוט - יש תמונות מעניינות (אפילו מראים איפה זה שבוש, וציור של ארוחה בעיירה יהודית טיפוסית), מסביר בערך את כל הסיפור. כדאי לשים לב כמה מאמרים נכתבו על הספר הזה (למטה).

דף קצרצר על עגנון ועל סיפורים אחרים שלו לבגרות.

הרחבה קצת מתפרעת:
שאלות מעניינות שעלו בזמן הלמידה:

• השתנות תפיסת היופי במהלך ההיסטוריה - ובצורת שאלה: מה גורם לנו לחשוב שדברים מסוימים הם יפים באישה\גבר\בן אדם - האם זה משהו שאנחנו נולדים איתו, או משהו שמגיע מחינוך של הסביבה, וכאמור - איך זה השתנה במהלך ההיסטוריה.
• מקורות מעניינים בנושא:
• אומברטו אקו כתב שני ספרים בנושא - תולדות היופי (שמתאר את התפתחות תפיסת היופי בתרבות המערב).
• מאמר על הספר.
• הספר עצמו, להורדה, באנגלית. (שווה להציץ בטבלאות בעמודים הראשונים של הספר - רואים איך ציורים שונים של ונוס (אלת האהבה והיופי היוונית) משתנים עם השנים, ומשהו מקביל לציורים של גברים 'יפים'.
• תולדות הכיעור \ על הכיעור - שנשמע עוד יותר מעניין (איך התפתחו הרעיונות, המלים והדימויים הויזואליים שבהם תיארו את הכיעור - איך דיברו על כיעור, איך חשבו עליו, ואיך הוא נראה), האם כיעור הוא ההפך מיופי, האם יש כיעור שיש בו כוח, שיש בו מיניות \ יצריות, האם כיעור קשור לרוע ...
• ושאלות שקשורות להיום - האם הטלוויזיה גורמת להאחדה במודלים של היופי בעולם (כל העולם חושב שבלונדיניות אמריקאיות רזות עם חזה גדול הן יפות)? האם היא מחדירה בנו תבניות של התאוות\חשיקה (מלמד אותנו איך לחשוק, איך להניח את המבט על תמונות מסוימות, איך להעביר את העין לאורך קווים מסוימים בקצב מסוים, לדמיין מגעים מסוימים, ...). ומה עם האינטרנט בהקשר זה?

• מה גורם לנו לאהוב אדם אחר - האם זה הרגל כמו שהירשל אומר, האם זה מושפע מרמזים עדינים שמישהו מבוגר מאיתנו שאנחנו מעריכים שולח לנו (כמו שעגנון מתאר את פועלו של השדכן, יונה טויבר), האם זה קשור למחשבות שלנו (הירשל שלא יכול להתאהב במינה\לראות אותה באמת כי כל מחשבותיו נתונות בבלומה) - האם בכל תהליך התאהבות יש 'מחשבות התאהבות' שמגדילות את התלות שלנו באדם ובאהבה, האם זו פשוט כימיה שלא קשורה לשום דבר אחר...

• ועוד שאלה דומה מאוד לראשונה - השתנות תפיסת המשוגע\שיגעון במהלך ההיסטוריה. האם הייתה תקופה שצמחונים נחשבו למשוגעים? האם 'משוגע' זו הגדרה שבה החברה מגדירה את מי שלא חי לפי החוקים שלה - מי שהוא לא 'נורמאלי', או שלמשוגע יש פשוט תהליכים כימיים 'אחרים' במוח. מה גורם לאנשים להשתגע?
• מקורות מעניינים בנושא:
• פילוסוף ידוע בשם מישל פוקו כתב ספר שנקרא 'תולדות השיגעון בעידן התבונה' שבו הוא פשוט חקר את הדרך שבה חושבים על שיגעון, מדברים על שיגעון, מציירים שיגעון, לאורך ההיסטוריה (איך בתקופות מסוימת המשוגעים נחשבו כמי שיש להם קשר לעולם הנסתר - לעולם שהוא מעבר למה שאנשים רגילים יכולים לראות, והקשר הזה גם מקרב אותם לאמת יותר בסיסית, אך גם משגע אותם, מעוור אותם למציאות הנוכחית), ואיך החל משלב מסוים התחילה להתפתח התפיסה ששיגעון שווה לחוסר תבונה - המשוגע הוא מי שאיבד את התבונה שלו, מתחילים להפריד את המשוגעים מהחברה, לכלוא אותם בבתים מיוחדים לצורך כך (מרחיקים את השיגעון מהחברה, כולאים אותה, ונותנים לרופאים\פסיכולוגים להגדיר אותה, לדבר עליה). [אני קצת המצאתי את החלק הזה, קראתי את הספר פעם, ואני בקושי זוכר דברים - למי שמתעניינ\ת כדאי לקרוא את פוקו עצמו, למרות שהוא בהכרח לא קל לקריאה].
• בהקשר זה כדאי להזכיר שפוקו ממש חקר התפתחות של רעיונות בחברה - מעין 'ארכיאולוגיה של הידע'. למשל את תולדות הכליאה והענישה, ואת תולדות המיניות (ספר משעשע ומפתיע למדי, ודי מומלץ אם אתם\ן מצליחים\ות לקרוא אותו - איך חשבו\דיברו על מין לאורך ההיסטוריה, באילו מושגים ומלים, למה מין תמיד מתקשר לחטא), והגיע לדיון בשאלות של איך ההתפתחות של רעיונות בחברה קשורה במבני כוח בחברה (ואיך התפתחות מבני הכוח בחברה קשורה בהתפתחות הרעיונות שבה).

בכל מקרה, קל לראות מהשאלות שסיפור פשוט הוא רומן פסיכולוגי (שמתעסק לא מעט בפסיכולוגיה ובמניעים של הדמויות שלו), ושבגלל רמת הדיוק של התבוננות של עגנון באנשים, הוא סיפור לא פשוט בכלל.