נתן זך - שימו לב לסגול הרועד

נולד 1930, ברלין.

בגיל 5 עלה לארץ – לחיפה.

למד בריאלי.

קישור ויקיפדיה.

הוא היה אחד מהמובילים של המרד כנגד השירה עם המבנה המסודר והנוקשה - חריזה קבועה, משקל קבוע (משקל = מקצב, או ליתר דיוק, התבנית החוזרת על עצמה של המקצב) בשנות החמישים של המאה העשרים.

כל דור של משוררים ומשוררות מורד בדור שקדם לו (קצת כמו ילדים מתבגרים שמורדים בהוריהם), אומר למי שהיה קודם - 'אתם טעיתם, אנחנו עושים את הדבר הנכון..'. הם עושים זאת גם כדי שתהיה להם הצדקה ליצור דברים חדשים, משלהם (מה הטעם בלנסות לשחזר מה שעשה מי שלפניך ועוד כשהוא די גאון), וגם כי המציאות ותנאי החיים מסביב משתנים.

המרד שלו התרכז במאמר ביקורת שכתב על נתן אלתרמן - ה'משורר' של הדור הקודם, הוא כתב על השירה של אלתרמן שהיא מהלכת עליו קסם, מעוורת אותו ביופיה, אבל היא עד כדי כך יפה (מבחינה אסתטית, מבחינת מבנה וצורה) - שהיא מתה, שהיא לא מסוגלת להעביר חווייה אמיתית - זה יופי מת.

''לאט לאט מגיעים אנו למסקנה, כי אצל רב מג זה של המילים (ואלתרמן הוא באמת אשף המילים) פגום דבר מה יסודי ביותר במשורר – פגומים כליה של הרגישות הפתוחה אל עולם האנשים והדברים. פגומה אצלו היכולת להיות אדם משתתף בעולם ולתת ביטוי לכך''.

(מתוך ''הירהורים על שירת אלתרמן'' עכשיו מס' 3-4, 1959)

זך, מצדו, רצה שירה חיה - פרועה, נושמת, כזו שקשורה לאנשים ולמציאות שסביבה ומעבירה חוויות אמיתיות של החיים,

הסגנון שלו היה של שפה דיבורית, חריזה חופשית ומקצב חופשי (השיר חופשי לנשום, לחיות, להתפרע), כשהוא משלב בתוכה דימויים ומטאפורות ועוד אמצעים אמנותיים.

לפני שנה התפרסם קטע שבו הוא טען שבני עדות המזרח – 'באו מהמערות' (לעומת האשכנזים שבאים מן 'התרבות הגבוהה ביותר - התרבות המערב אירופית', לטעמו),

http://e.walla.co.il/?w=/203/1715453

כלומר, הוא די אידיוט בנושא הזה.

השיר -

ניתוח מקוצר של השיר.

שאלות מבגרויות על השיר.

תשובות לשאלות מבגרויות על השיר (כולל השאלות).

--

מאמר ארוך (ודי מעניין) של אלי אשד על נתן זך. (לא לבגרות).

--
שירים ידועים שהולחנו (יוטיוב):
כי האדם עץ השדה.
איך זה שכוכב אחד מעז.
כשאלוהים אמר בפעם הראשונה.
--

שירת מחצית שנייה של המאה העשרים.
איך קוראים ומנתחים שיר.